פסק-דין בתיק ת"א 9379 / 07

הצדדים והרקע לתביעה

1.         התובעות הינן חברות העוסקות בניהול מערכות מתן שירותים, אשר התקשרו עם הנתבעת בהסכמים מיום 30.01.06 (תובעת 1) ומיום 9.02.06 (תובעת 2) באמצעות משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, לאחר שזכו במכרז מספר 268/2005 שהוצא על ידי הנתבעת ל"אספקת שירותים למתן סיוע בשכר דירה לזכאי משרד הבינוי והשיכון" (להלן: "המכרז").

2.         ברקע לתביעה, החלטתה של הנתבעת להעביר מידי הבנקים למשכנתאות לידי גורמים אחרים את השירותים הכרוכים בהפעלת תכנית לסיוע בתשלום שכר דירה למי שנמצאו זכאים לכך בהתאם לנהלים הנגזרים מהחלטות הממשלה, במטרה לשפר את ביצוע התכנית והשירות הניתן לזכאים, ובד בבד להוזיל את עלויותיה בביצוע התכנית. ההתקשרות עם הבנקים למשכנתאות עמדה להסתיים ביום 30.06.06 והיא כללה אחריות על קבלת קהל הפונים בבקשת סיוע, איסוף המסמכים, הקלדת הנתונים והעברתם למשרד הבינוי והשיכון תוך וידוא כי הנתונים בבקשות מולאו כדבעי וצורפו אליהם כל האישורים הנדרשים. במסגרת המכרז נתבקשו הצעות שיתחרו על גובה העמלה בגין ביצוע השירותים ועל המיקום הגיאוגרפי בכל הארץ בו יספקו אותם מתוך רשימת היישובים שננקבה במכרז. במכרז זכו בסופו של יום שלושה מציעים, שתי התובעות וחברת "עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ" (להלן: "עמידר").

טענות התובעות

3.         טענותיהן של התובעות מכוונות להתנהלותה של הנתבעת במהלך פרסום המכרז ולאחר מכן במהלך כריתת ההסכם עימן. לטענתן הנתונים אותם פרסמה הנתבעת ושעליהם הן התבססו כאשר הציעו את הצעותיהן למכרז, היו חסרים, מוטעים ותלושים מהמציאות. זאת, על אף שהנתבעת ידעה, או למצער היה עליה לדעת, כי הנתונים אינם כפי שהם הוצגו בפני התובעות.

4.         בין העניינים הקשורים לתכנית שהנתבעת מסרה אודותם מידע חלקי, חסר או שגוי, מנו התובעות את: מערכת המחשוב ומסד הנתונים של הנתבעת שעל התובעות לעבוד מולם; שטח הסניפים הנדרש לביצוע התכנית, והצורך באחסון תיקי זכאים, שינוע וניהול ארכיב; היקף כוח האדם הנדרש לביצוע התכנית; אחוז הבקשות הבלתי מאושרות; אחוז הבקשות לדיור ציבורי; אחוז הבקשות להגדלת סיוע; ואחוז הערעורים על דחיות הבקשות ופניות לוועדות.

5.         וליתר פירוט, לדברי התובעות, הנתבעת הטעתה את המציעים הפוטנציאליים, ביניהם הן עצמן, לחשוב כי גודל הסניף הנדרש לביצוע השירותים קטן בהרבה מהדרוש בפועל. גודלו של סניף הנדרש לפי תנאי המכרז הוגדר כ"שטח נטו של לפחות 15 מ"ר", ומכאן ניתן היה להבין כי על מציעים הפוטנציאלים לאתר סניפים צנועים, ועל פי נתון זה ביצעו התובעות את הערכת העלויות בטרם הציעו את הצעתן למכרז. ואולם בפועל במקום סניף של 15 מ"ר נדרשו התובעות לשכור סניפים בשטח של עד למעלה מ-144 מ"ר.

6.         הנתבעת גם נמנעה מלציין בתנאי המכרז כי על מציעי המכרז לדאוג לשטח אחסון עבור עשרות אלפי קלסרים עבי כרס, שינועם, מיונם ושליפתם השוטפת מהארכיב. לטענת התובעות, הן חשבו שהן זקוקות למעשה לשניים-שלושה מסמכים בודדים לצורך טיפול בכל בקשה ולכן סברו כי תיקי הזכאים שיועברו אליהם מהבנקים למשכנתאות יכללו עמודים בודדים לגבי כל זכאי. ברם, בסופו של דבר התברר להן כי הנתבעת הורתה לבנקים להעביר לתובעות את כל החומר שהיה בידיהם אודות כל זכאי וזכאי, אשר הגיע בהיקפו הכולל ללמעלה מ-50,000 קלסרים עבי כרס. בנסיבות אלו, התובעות נאלצו למיין את הקלסרים לאחר שהגיעו אליהן מידי הבנקים בכאוס מוחלט, ולשכור מחסנים לשם אחסון הקלסרים בעלויות עצומות לשם הטיפול הפיזי בהם. לטענתן, הנתבעת העלימה מהן את המידע אודות החומר הרב שנדרש מהן לשמור במסגרת מתן השירותים. 

7.         התובעות הוסיפו וטענו כי במכרז צוינה דרישה שהסניף יכלול "מחשב... טלפון, מכשיר פקסימיליה, מכונת צילום...", ואולם למעשה התברר כי במקום מחשב נדרשה רשת מחשבים; במקום טלפון נדרשה מרכזייה; במקום עובד אחד נדרש צוות עובדים; במקום מחסן נדרש ארכיב; במקום עובד פשוט נדרש מומחה; ובמקום טכנאי מחשבים נדרש מתכנת.  

8.         התובעות גם הלינו אודות המידע שנמסר למציעים על ידי הנתבעת לגבי היקף הבקשות המוגשות על ידי הציבור במסגרת התכנית. לטענתן, הנתבעת הציגה את הנתונים הנוגעים לכמות הבקשות המאושרות בלבד, אך נמנעה מלהציג את הנתונים אודות כמות הבקשות שאינן מאושרות תוך שהיא מציינת כי מדובר אך בתופעה שולית. ברם, בפועל כמות הבקשות הבלתי מאושרות מהווה מרכיב מהותי בנפח הפעילות, ולא זו בלבד שאין מדובר בתופעה שולית ושאחוז הבקשות הבלתי מאושרות מהווה חלק נכבד מכלל הבקשות המטופלות בפועל, אלא שהטיפול בבקשות אלו דורש זמן רב יותר. כך גם נמנעה הנתבעת מלציין כי אחוז הבקשות לדיור ציבורי - לגביו מתקבל תשלום זניח, כמו גם הבקשות להגדלת הסיוע - לגביו לא נקבע תגמול, הינו משמעותי ביותר. עוד נטען, כי במסגרת תנאי המכרז צוין כי טיפול התובעות בערעור של אזרח בנושא זכאותו ו/או אי זכאותו לקבלת סיוע, יטופל על ידי התובעות באופן שהן יעבירו את תיקו לוועדת חריגים של הנתבעת. ברם, טיפול זה הוצג במכרז באופן שולי ביותר, אך בפועל מטפלות התובעות בכמות בלתי פרופורציונאלית של ערעורים.

9.         התובעות גם הלינו על מערכת המחשוב המשמשת את הנתבעת. לטענתן, עם פרסום המכרז היה על הנתבעת לפתח מערכת ממוחשבת חדשה לשם קליטת והעברת נתונים בין הזוכים במכרז לבין משרד השיכון, בין היתר לשם קליטת נתוני העבר, ביצוע חישוב הזכאות וסכומי התשלומים והעברת התשלומים נשוא המכרז לזכאים. הערכות זו דרשה הקצאת משאבים, כספים משמעותיים, התקשרות עם בעלי מקצוע בעלי ניסיון ורכישת טכנולוגיה מתאימה. דא עקא, שהנתבעת התייחסה לעניין זה בזלזול מוחלט תוך שהיא מסתמכת על כך שהתובעות הן אלו שתשאנה בעלויות אלו. בהמשך, עם תחילת העבודה התברר לתובעות כי מערכת המחשוב של הנתבעת נבנתה על בסיס טכנולוגיה ישנה עד "היסטורית", בסיועם של אנשי מחשבים בלתי מקצועיים ונעדרי ניסיון. דבר זה גרם לתובעות נזקים שקשה להפריז בחומרתם. לטענתן, נאמר להן במפורש במסגרת כנס המציעים שהתקיים לאחר פרסום המכרז כי ימסרו לזוכים הגדרות מדויקות של מערכות המחשוב הנדרשות אך בפועל התשתית שהונחה בפניהן לא הייתה מסוגלת להעמיד לרשותם בסיס כלשהו לבניית מערכת ראויה לשמה. גם מערכת השאילתות (שכונה ה-requester) אשר העמידה הנתבעת לרשות התובעות לאחר שנוכחה לדעת כי התובעות קורסות תחת הנטל הבלתי אפשרי של פניות הזכאים, לא תפקדה כראוי, וחלף מתן תשובה לשאלת התובעות בתוך פרק זמן של 3-4 דקות, פרק הזמן למתן תשובות באמצעות המערכת הגיע לכדי מספר ימים, דבר שגרם לעיכוב רב בטיפול ועומס רב בלשכות המופעלות על ידי התובעות. הן הלינו על טיפול בלתי מקצועי לחלוטין של הנתבעת בתפעול המערכות היומיומי, הן במערכותיה שלה והן בקשר בינה לבין התובעות, באופן שכבל את התובעות ללוחות זמנים בלתי נגישים, בלתי הגיוניים ובלתי מקצועיים אשר גרם לעומסי עבודה ולעיכוב שלא לצורך בתשלומי הזכאים באופן שפגע בתדמיתן של התובעות ובמוניטין שלהן. הן גם הלינו על הימנעותה של הנתבעת מלהעמיד לרשותן בעלי תפקידים בעלי הכשרה וניסיון הולמים בתחום המחשוב, על אף שהנתבעת מבססת את מסד הנתונים הנדרש לתפעולו של המכרז על מערכות כושלות שאינן נמצאות בשימוש עסקי כבר שנים רבות.

10.       על כל אלו טענו התובעות כנגד קבלת הצעתה של עמידר במחיר היצף; העדפה פסולה של עמידר; העברת נתונים חסויים לעמידר; כשל בשיטת חלוקת הזכאים לזכיינים; אי העברת תשלומים במועדם; וחיובן של התובעות בקנסות שלא כדין. לדבריהן, הצעת עמידר במחירי הפסד (היצף) החמירה עוד יותר את מצבן של התובעות. שכן מעבר לעלויות אשר לא היו צפויות ואשר הועמסו על כתפי התובעות נוכח מצגי השווא של הנתבעת, עקב הצעתה הנמוכה של עמידר, הופחתו הצעותיהן של התובעות לפי שיטת המכרז (עליה ידובר להלן). משום כך התמורה פחתה באופן שכיום ורק לאחר שנתגלה כי הנתבעת הסתירה נתונים עובדתיים הכרחיים לתנאי המכרז, פגע הדבר בהכנסתן הכספית באופן קיצוני. התובעות גם טענו כי הכשלים הרבים בתחילת ההתקשרות גרמו לכך שבשלושת החודשים הראשונים להתקשרות נמנעה מהן באופן ישיר קבלת הכנסות כמעט לחלוטין. ואם לא די בכך, הרי שלא זו בלבד שפעולותיה ומחדליה של הנתבעת גרמו להן לנזקים כבדים, אלא שהן מחויבות על ידי הנתבעת מידי חודש בחודשו בתשלום קנסות בגין אי עמידה לכאורה בהתחייבויות שהן נטלו על עצמן במסגרת ההסכם. בהקשר זה צוין כי עמידר נתקלה בקשיים מועטים ביותר בעניין זה, בשל התקשרותה רבת השנים עם הנתבעת ובשל זיקתה אליה.    

11.       בשל כל אלו התובעות הגישו את תביעתן כנגד הנתבעת אשר חבה כלפיהן, הן בעילת הטעייה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); הן בשל חוסר תום לב בניהול משא ומתן לכריתת ההסכם לפי סעיף 12 לחוק החוזים ובמהלך קיום ההסכם לפי סעיף 39 לחוק החוזים בשל יצירת מצגי שווא מטעים בכל הקשור לנתונים נשוא ההסכמים; הן בשל הפרת ההסכם באי עמידתה של הנתבעת בהתחייבויות שנטלה על עצמה במסגרת ההסכם; והן בשל הפרה צפויה בשל כך שהנתבעת אינה עושה דבר על מנת לעמוד בהתחייבויותיה מכאן ולהבא. הן הצביעו גם על עוולת הרשלנות שבסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כעוולה שבוצעה על ידי הנתבעת כלפיהן בשל התרשלותה בהכנת המכרז ובפרסומו תוך הצגת נתונים מטעים ולא מדויקים בפני המציעים הפוטנציאליים. בנוסף טענו לעשיית עושר ולא במשפט בשל כך שהנתבעת גרמה לתובעות לשאת בעלויות רבות אשר לא היו אמורות להיות משולמות על ידן ולממן פעולות רבות אשר היו מוטלות על הנתבעת. לטענת התובעות, על הנתבעת היה להעמיד לרשותן את הכלים הסבירים לשם התמודדות הוגנת במכרז, והיא לא עמדה בחובה מינימאלית זו, דבר שגרם להן לשלם כספים רבים למומחים לשם ניסיון לתיקון המעוות ועמידה יומיומית בנדרש. על הנתבעת גם, כרשות שלטונית, היה לצפות כי מציעי המכרז עתידים להסתמך על המידע והנתונים שפורסמו בחוברת המכרז על נספחיה. בפועל, התובעות פעלו והגישו את הצעתן למכרז בהסתמך על אותם נתונים שגויים וחסרים שפורסמו בחוברת המכרז.

12.       את אומדן נזקיהן תמכו התובעות בחוות דעת של רואה החשבון עופר אלקלעי מיום 31.07.07, לפיה הנזק בגין הפרשי עלויות שכר דירה ששולמו בפועל בהשוואה לעלויות שהיו צפויות בהתאם למכרז ולהסכם, מגיע לכדי סך של 1,491,889 ש"ח לתובעת 1 ולכדי סך של 745,944 ש"ח לתובעת 2; הנזק בגין הפרשי עלות הוצאות שכר עבודה מגיע לסך של 6,066,380 ש"ח לתובעת 1 ולסך של 3,033,190 ש"ח לתובעת 2; ההוצאות בגין שירותי ארכיב המגיע לכדי סך של 131,156 ש"ח לתובעת 1 ולסך של 65,578 ש"ח לתובעת 2; הנזק בגין הוצאות על כלל נושא המחשוב מגיע לכדי סך של 660,400 ש"ח לתובעת 1 ולסך של 330,200 ש"ח לתובעת 2; עלויות נלוות נוספות כגון: ציוד משרדי, צילום מסמכים, הוצאות טלפון וחשמל, שהוצאו בעטייה של הנתבעת המגיעות לכדי סך של 733,312 ש"ח לתובעת 1 ולסך של 366,656 ש"ח לתובעת 2; ומניעת הכנסות לתקופה של ארבעה חודשים בסך של 1,300,000 ש"ח לתובעת 1 ובסך של 650,000 ש"ח לתובעת 2. בסך הכול העמידה תובעת 1 את תביעתה על סך של 10,383,137 ש"ח, ותובעת 2 על סך של 5,191,568 ש"ח.    

טענות הנתבעת

13.       הנתבעת הכחישה את כל הנטען כנגדה וטענה שאין ממש באף לא אחת מטרוניותיהן של התובעות כלפיה. לדבריה, התובעות מבקשות למעשה להותיר את ההתקשרות על כנה ולהגדיל את התמורה לה הן זכאיות בהתאם להסכם שנכרת עמן ולקבל ממנה כספים שלא כדין ובניגוד להסכם ולמכרז. התובעות השתתפו במכרז, הכירו והבינו וקיבלו את מלוא כלליו, תנאיו, הוראותיו ומבנהו וניצלו את מלוא היתרונות הגלומים בו, והן מנועות ומושתקות כיום מלטעון כנגדו. משמדובר בקיום הסכם תקף בין הצדדים אין התובעות יכולות לתבוע בשל עילת עשיית עושר ולא במשפט. כראייה לדבריה שאין בטענות התובעות ממש הצביעה הנתבעת על כך שהתובעות המשיכו בקיום ההסכם ואף הסכימו עם הנתבעת על הארכתו לתקופות נוספות מעבר לתקופה שהייתה כלולה במכרז.

14.       השירותים שעל הזוכים במכרז לספק הוגדרו במפורש ובמפורט במסמכי המכרז ובנספחיו, ובעיקר הם באו ביתר פירוט בנספח 6 למסמכי המכרז. בין היתר פורטו בנספח זה הדרישות למקום אספקת השירותים, שעות הפעילות, מענה טלפוני, זמני טיפול בפונים ומשכי העברת מסמכים, הקמת מערכת מחשוב, טיפול, אחסון ושינוע תיקים ותהליכי העבודה המרכזיים. בהתאם לתנאי המכרז ניתנה לכל רוכש מסמכי המכרז האפשרות להפנות לנציג המדינה בקשות ו/או הבהרות ו/או שאלות לגבי המכרז, וכי תשובות המשרדים לשאלות בצירוף השאלות הופצו לכל רוכשי המכרז ונחתמו על ידי המציעים כחלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז (להלן: "השאלות והתשובות"). רוכשי המכרז, ביניהם גם התובעות, ניצלו הזדמנות זו ושאלו שאלות רבות. בנוסף, ביום 21.12.05 נערך כנס מציעים בו הוצגו למציעים עקרונות המכרז במצגת מפורטת שנמסרה לידיהם (להלן: "כנס המציעים"). במסגרת כנס זה נשאלו נציגי המשרדים שאלות נוספות. כלל השאלות שנשאלו בכנס והתשובות להן נשלחו אף הן למציעים. לטענת הנתבעת, כל הנתונים הרלוונטיים למכרז שהיו ידועים לנתבעת פורסמו ונמסרו למציעים הן במסגרת מסמכי המכרז על נספחיהם, הן במסגרת כנס המציעים, והן במסגרת השאלות והתשובות. כל הנתונים שנמסרו תאמו את המציאות ולא נמצאו בהם נתונים שגויים. ככל שסברו התובעות כי חסר להם מידע לצורך הגשת הצעתן במכרז, או שמידע שנמסר להם לא הספיק, הן יכלו להפנות אותן לנתבעת. אם לא עשו כן, אין להן להלין אלא על עצמן. בהמשך לכך הדפה הנתבעת את טענות התובעות אחת לאחת.

15.       באשר לגודל הסניף הנדרש ציינה הנתבעת, כי הגדרת גודל הסניפים למתן השירותים נועדה לשם קביעת גודל מינימום בלבד וזאת כדי למנוע מצב של נתינת שירותים על ידי הזוכים במקומות קטנים מדי. הקביעה שגודלו של סניף יהיה "בשטח של לפחות 15 מ"ר", אין בה כדי לומר דבר על היקף החומר שעל הזוכים לאחסן. טענותיהן של התובעות כי על הנתבעת לפצותן בגין כל מ"ר שמעל 15 מ"ר ובגין כל עובד שנשכר על ידן מעבר לעובד אחד בכל סניף, מופרכות אפוא, בעליל. הנתבעת הוסיפה כי במכרז קיימת התייחסות מפורשת ל"טיפול, אחסון ושינוע תיקים" והדבר אף זכה להתייחסות במסגרת השאלות והתשובות, וכי הזוכים התחייבו לנהל תיק נפרד לגבי כל פונה בבקשה לסיוע בו יישמר תיעוד המסמכים הרלבנטיים לפחות למשך חמש שנים לאחר גמר מתן הסיוע. במסגרת השאלות והתשובות הובהר כי הזוכה יצטרך לבקש מהבנקים את תיקו של כל זכאי שיפנה אליו לקבלת שירותים, שכן אין אפשרות להעברה אוטומטית של כלל תיקי הסיוע מהבנקים לזוכים.

16.       באשר להיקף הבקשות הכלולות בתכנית, הפנתה הנתבעת למסמכי המכרז ובפרט לנספח 6 שבו פורט כי על הזוכים הוטל לספק את השירותים לשלושה סוגי פונים: לפונים בבקשה לסיוע בשכר דירה; לאלו שאושרו בעבר כזכאים המבקשים להמשיך ולקבל שירותים; ולפונים בבקשה לקבל זכאות חריגה אותה ניתן לקבל באמצעות הליך ערעור. הוטל על הזוכים לספק את השירותים בהתאם לנהלים ולהנחיות כהגדרתם במכרז ובהסכם, כשרשימת הנהלים נכון ליום פרסום המכרז צורפה בנספח 5 למסמכי המכרז, תוך הדגשה כי מדובר ב"חומר רקע בלבד שאינו מהווה התחייבות או הצהרה כלשהי מצד הממשלה". גם במסגרת השאלות שהופנו לוועדת המכרזים והתשובות שניתנו לפונים הובהר כי הנתונים שצורפו לנספחי המכרז נכונים רק לגבי שנת 2005 ואין נתונים לא אודות כמות הבקשות לזכאות שאינן מאושרות ולא אודות מספר הפניות הכולל. לדברי הנתבעת, אין כל בסיס לטענת התובעות כאילו הנתבעת בתשובה לשאלה טענה כי הבקשות שאינן מאושרות הן בחינת "תופעה שולית", מפני שתשובת הנתבעת הבהירה במפורש כי אין היא יכולה "להצביע על נתון לעניין זה".